בין מוגנות למוגבלות
סקירת ספרות: מוגבלות, מוגנות ועיתות חרום – תחום תוכן אינטרדיספלינרי
גלול מטה
גלול מטה
נקודת ההמרה של ידע חברתי לכדי מערכת אמפירית ברת כימות - הוא ההפיכה של תובנות מחקריות לפרמטרים מדידים. לצורך כך ערך צוות המחקר סקירת ספרות ביחס לשני עולמות תוכן: מוגבלות ומוגנות. השילוב בין מוגנות ומוגבלות בהקשרים עירונים הביא אותנו לצלול לתוך העולם של חוסן עירוני או בהגדרתו באנגלית - Urban Resilience - כפי שמראה הדיאגרמה הבאה:
בסקירת הספרות שערכנו ביקשנו "לעמוד על כתפי נפילים" ולזהות מה הארגונים והמדינות המובילות בעולם זיהו כאינדיקטורים מרכזיים בכל תחום ותחום.
מדדי סקר הנגישות העירוני כוללים היבטים שונים של תפיסות ועמדות כלפי אנשים עם מוגבלות, רגשות כלפי אנשים עם מוגבלות, התנהגות כלפי אנשים עם מוגבלות, ועמדות הציבור לגבי תפקוד הרשות המקומית ביחס לאנשים עם מוגבלות.
פרמטרים שנבדקו:
תפיסות ועמדות כלפי אנשים עם מוגבלות
רגשות כלפי אנשים עם מוגבלות
מדדים התנהגותיים ביחס לאנשים עם מוגבלות
אינדיקטורים נגישות:
Department for Transport (DfT), UK:
Inclusive mobility: a guide to best practice on access to pedestrian and transport infrastructure, 2021
מסמך הנחיות נגישות של משרד התחבורה הבריטי, המחליף את מסמך ההנחיות שיצא ב 2002 לתכנון כוללני של ממשקי תחבורה עבור הולכי רגל, ומהווה מסמך משלים לחוק השיוויוניות משנת 2010 (The Equality Act).
המסמך מבוסס על מחקר מוזמן מחברת TRL וכן על מחקר לקראת מסמכי אסטרטגית תחבורה מכלילה שנערך ב 2018 וכלל עבודת שיתוף ציבור עם קבוצות נציגי אנשים בעלי מוגבלות.
המסמך מאורגן סביב הגדרות צרכי אנשי בעלי המוגבלות, וכולל הנחיות למידות מומלצות עבור מגוון השימושים במרחבים ציבוריים (שיפועים, מדרגות, וכו).
לצורך מחקר המוגנות נתמקד בטווחים המומלצים למעברים, גבהים, ומרחקים.
אינדיקטורים לחסינות עירונית:
רעיון הערים החסינות - מבוסס על מספר עקרונות:
א. ארבעה מימדים (או מרחבים):
-
מרחב א: יצירת סביבה בריאה ומיטיבה לכלל התושבים והעובדים בעיר
-
מרחב ב: כלכלה וחברה הכולל את המערכות החברתיות והכלכליות המאפשרות לאוכלוסיה העירונית לשגשג ולחיות בשלום ביחד
-
מרחב ג: הסביבה והתשתיות המספק שירותים חיוניים ומחבר בין אזרחי העיר
-
מרחב ד: מנהיגות ואסטרטגיה הדואג ללקיחת החלטות מבוססות מידע
ב. 12 מטרות המתחלקות בשווה בין 4 המרחבים:
-
סביבה בריאה ומיטיבה:
-
הקטנת פגיעות אנושית
-
פיתוח מגוון תחומי פרנסה ותעסוקה
-
פיתוח מנגנוני הגנה לשמירה על בריאות מיטבית
-
מרחב כלכלה וחברה:
-
כלכלה מקיימת
-
ביטחון מקיף ושמירה על החוק
-
זהות קולקטיבית ותמיכה קהילתית
-
מרחב הסביבה והתשתיות:
-
התניידות ותקשורת אמינות
-
אספקה יעילה של שירותים קריטיים
-
הפחתת חשיפה לפגיעות
-
מנהיגות ואסטרטגיה:
-
מנהיגות וניהול אפקטיבים
-
קהילה חזקה
-
פיתוח ותכנון משולב
ג. 54 אינדיקטורים המתפרשים בין 12 המטרות, הכוללים בין היתר - מענה מיידי ואפקטיבי של שירותי בריאות במצבי חירום, פיתוח ותמיכה בעסקים מקומיים, אספקת מזון בר השגה, חיזוק הזהות העירונית והתרבות העירונית, ניהול אפקטיבי של הגנה על מערכות אקולוגיות, ניהול וניטור נתונים עירוני יעיל וכוללני, ועוד.
סיכום פרמטרים כללי
מוגבלות & ביטחון
-
נגישות פיזית (DFT) נגישות למקלטים – סימון רדיוסים, ללכת לפי טיפולוגיות ביניינים + נכויות / נגישות בנוסף לסמן בניינים עם מעלית ובלי מעלית – לסמן בניינים עם ממ"ד ובלי ממ"ד - אנחנו רוצים למפות נכה בבנין ללא מעלית בקומה שלישית למשל . מה שמעניין זה לראות מצב הפוך: מי אין באפשרותו להגיע למקלט – נניח סימנתי רדיוס מסביב למקלט – איזה בניינים הם מחוץ לרדיוס ושאין בהם מעלית
-
תקשורת ואינטרנט - הנגשת מידע (לגוון עפ"י סוג המובלות) – יש אינטרנט לכולם, השאלה מידת הנגישות - וועדי בתים? מי לוקח אחריות על תמסורת נתונים – חיפה קורונה -לקחו בעלות על בניין והביאו סלי מזון
-
אספקה (מזון וכו', טיטולים, תרופות, ציוד מיוחד) - מיפוי מערכת קשרים בין ספקים לאנשים בעלי מוגבלות: איפה יש בתי מרקחת, מכולות...גם מתנ"ס יכול להיות משמעותי במקום הזה
-
עיצוב מותאם של המקום המוגן – Safety By Design (אקוסטיקה, שרותים) – ספציפית לגבי המקומות המוגנים – מה מצב המקלט ועד כמה יכול הוא לשרת ואת מי
-
יחס של השכנים השוהים איתם במרחב המוגן- הרכב האוכלוסייה בבניין – מיפוי קבוצות (לבנות שאלון , מבוסס מיקום גיאוגרפי, שולחת לאנשים או מפזרת ברחוב – נקודה גיאוגרפית ולשאול אנשים על תחושת הביטחון + תחושת השייכות / קשר עם שכנים, להבין את הסביבה הפיזית של בעל המוגבלות
-
קישוריות / משילתיות (Governance) (מצלמות)
-
ביטחון – נתונים מהמשטרה לגבי פשיעה – ולפי זה ביחס לתחושת הביטחון
(+ שאלון תושבים: השאלון מסתכל על ידע משלים - איך התושב מרגיש)
כלל הניתוח הפרמטרי המוצג כאן שימש אותנו והיווה בסיס לאופן בו ניהלנו את הנתונים.
Nordic Safe Cities: The Nordic Safe Cities Guide: Insights, inspiration, and best practice for your city, Nordic Council of Ministers, 2017
-
Safe Urban Spaces: Create a city open for everyone everywhere
-
Safe Online Sphere: Promote an online sphere with an e-safety culture and safe online communities
-
Strong Families: Act with families to safeguard children
-
Safe Public Institutions: Strengthen public institutions to safeguard citizens through inclusive policies and initiatives
-
Strong Youth Engagement: Empower the voices of youth
-
Safe Communities: Create safe & resilient local communities and foster friendships between people in the local neighborhood
Urban Safety Monitor / UN – Experts meeting Barcelona 15-16 May 2014
-
Measurements of crime, abuses and personal security. They focused on three sub-categories – crimes against property, crimes against a person, crimes against public good, which could be measured through police records, but also surveys with people, asking if they had experienced a particular incident. A particular attention should be paid to child victimization and domestic violence, a notoriously difficult task to measure.
-
Measurements of predictors of crime, for example, issues related to private security companies and if they are involved in the actual crimes. They also brought to the discussion UN-Habitat’s suggestion of thinking about space as a determinant of safety in the city, discussing how to measure land use, segregation of socioeconomic classes, percentage attributed to streets and public transport.
-
Measurements of sense of belonging and of safety. The group debated about ways to verify the community development and social cohesion, relations and trust among neighbors. The participation in public gatherings and suggestion of voter turnout, at least in a democratic country, could represent a way to look into that. One final suggestion is to look how the media might influence the sense of safety people have.
-
Measurements of needs security, which would be the ability to access basic needs like food, water and shelter that could have some correlation with measurements of crime. It should also look into the political and cultural equities and human rights issues,
-
Measurements of governmental collection, use and response of safety indicators or general info. Whether there is free, available and transparent information about safety in the city; an indicator that could show a good governmental practice and a sense of overall safety.
גופי הידע בהם השתמשנו לצרוך בניית הסקרים
נגישות למרחבים ציבוריים, ובכללם מרחבים מוגנים, כוללת לא רק נגישות פיזית באמצעות רמפה או מאחזים, אלא גם נגישות המותאמת למוגבלות קוגניטיבית, חושית או רגשית באמצעות סמלים, שפה פשוטה, כריזה, שילוט, תאורה ועוד. זהו תחום ידע מתפתח שעוגן בישראל בתקנות הנגישות למקום ציבורי (תשע"ב-2011) ובתקנות הנגישות לשירות (תשע"ג-2013), מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תשנ"ח – 1998), אך עדיין לא נאכף במלואו.
אחת התפיסות המתפתחות בעולם בעיצוב מרחבים ומוצרים מתייחסת למושג "עיצוב מכליל" שאינו מיועד באופן ספציפי לאנשים עם מוגבלות, אלא מאפשר לכל טווח הגילאים והצרכים להתנהל במרחב בבטחה ובעצמאות. שבעה עקרונות מנחים נכללים בתפיסה עיצובית זו:
-
הוגנות - העיצוב מועיל ושווה לכל נפש.
-
גמישות - העיצוב מתאים למגוון העדפות ויכולות אישיים.
-
פשוט וטבעי לשימוש - אינו מצריך ניסיון קודם, ידע, מיומנויות שפה ויכולת קשב גבוהה.
-
מסירת מידע הכרחי - בדרך שמתאימה לאנשים עם מוגבלויות חושיות, התנהגותיות וקוגניטיביות, ללא סרבול או עומס יתר.
-
סובלני לשגיאות - מקטין אפשרות לשגיאה, מאפשר תיקון טעות.
-
מאמץ פיזי קטן - נוח ויעיל בשימוש, לא מעייף.
-
מרחב גדול מספיק לגישה ותמרון - מאפשר טווחי הגעה ופעולה מספיקים לכל אדם ללא הבדל במידות גוף, תנוחה, או כושר תנועה.